מה שהיה משמעותי עבורי זה הפשטות. לא תאוריה, אלא ממש כלים. מצאתי את עצמי כבר באותו שבוע משתמשת במה שלמדתי.
"לא נעים לי!"סדנה למניעת הטרדות מיניות ושיח מקצועי מכבד.
סדנה למניעת הטרדות מיניות במרחב המקצועי והציבורי, ודגש על מפגש עם קהילת הלהט״ב. הפער בין כוונה טובה לבין פגיעה ממשית, ואיך לסגור אותו לפני שזה קורה.
לא בהאשמה,בהבהרה.
כוונה טובה,כבר לא מספיקה.
יש משפט שחוזר שוב ושוב בשיחות עם אנשי מקצוע: "לא התכוונתי, רק שאלתי." "זה נטו מתוך התעניינות." "זה היה בהומור." "לא חשבתי שזה ייתפס ככה."
בעולם העבודה של היום, ובמיוחד במרחבים ציבוריים ומקצועיים, הכוונה כבר לא מספיקה. מה שקובע הוא האופן שבו הדברים נחווים בצד השני.
אנשי שירות, רווחה, חינוך ובריאות פוגשים מדי יום אנשים מרקעים מגוונים, ובכללם חברי קהילת הלהט"ב. גם בלי כוונה רעה, נאמרות הערות, נשאלות שאלות או מתבצעות פעולות שחוצות גבול ונתפסות כהטרדה. סדנת „לא נעים לי!" נולדה בדיוק מהמקום הזה: מהפער שבין כוונה טובה לבין פגיעה ממשית.
איפה עובר הקו —ואיך לא לחצות אותו.
שאלות כמו "מי הגבר ומי האישה בזוגיות?", "עברת ניתוח?", "מה השם האמיתי שלך?" יכולות להישמע לדובר כסקרניות, ולהיחוות בצד השני כפלישה לפרטיות. הסדנה עוזרת להבין איפה הקו ואיך לא לחצות אותו.
להזמנת הסדנהבמקרים רבים, הפגיעה אינה נובעת מרוע, אלא מחוסר ידע, מבוכה, או ניסיון "להיות נחמד". „לא נעים לי!" נועדה לעצור רגע לפני שזה קורה.
מיליםוהתנהגות.
שאלות והערות
שאלות שנשמעות תמימות אבל פולשות לפרטיות, והערות שנאמרות בהומור אבל פוגעות. נלמד לזהות אותן ולהחליף אותן בשפה מקצועית.
"מי הגבר ומי האישה בזוגיות?"
שאלה שמניחה תפקידי מגדר בינאריים — ופולשת לחיי הזוגיות של מקבל השירות בלי הקשר מקצועי.
"עברת ניתוח?"
שאלה רפואית-אינטימית שאינה רלוונטית לרוב האינטראקציות המקצועיות, ומסמנת את האדם דרך גופו.
"מה השם האמיתי שלך?"
הנחה שיש שם "אמיתי" אחר מהשם שהאדם הזדהה איתו. השם שהאדם נותן הוא השם.
"את נראית ממש נשית היום."
הערה שמתיימרת להיות מחמאה אבל מודדת את האדם לפי קנה מידה מגדרי שהוא לא בהכרח רוצה להישפט בו.
"לא הייתי מנחש שאתה כזה."
אמירה שמסמנת את האדם כ׳חריג׳ ביחס לציפייה — ומדגישה הבדל במקום לקבל אותו כברירת מחדל.
הסדנה אינה עוסקת בהאשמה, אלא בהבהרה. לא בהפחדה — אלא ביצירת ביטחון.
למי הסדנה
מיועדת.
/ קהל יעדרשויות מקומיות וממשלתיות
מחלקות שירות, רישוי, רווחה וחינוך — שמובילות אינטראקציה יומיומית עם תושבים מקהילות מגוונות.
נותני שירות ציבוריים ופרטיים
ארגונים בממשק עם קהל — בריאות, חינוך, רווחה, מסחר — שאחראים ליצירת סביבה בטוחה לכל לקוח ועובד.
צוותים מקצועיים — חינוך, רווחה, בריאות
אנשי מקצוע שפוגשים תלמידים, מטופלים ומשפחות — איפה שכל מילה ומבט נשארים עם הצד השני הרבה אחרי המפגש.
כל מי שבממשק עם קהל
פקידי קבלה, מוקדנים, נציגי שירות, צוותי משאבי אנוש — כל מי שאחראי ליצור סביבה מקצועית, מכבדת ובטוחה.
מיליםממשתתפים.
הבנתי שאני לא חייבת לדעת הכל. קיבלתי ביטחון פשוט להיות בשיחה — גם כשאין לי תשובה מושלמת.
הסדנה עשתה לי סדר. נתנה לי דרך להגיב לסיטואציות יומיומיות בלי להילחץ או להשתיק את השיח.
לקחתי מהסדנה בעיקר את ההבנה איך להפוך רגעים קטנים לשיחות משמעותיות. זה משהו שנשאר איתי ביום-יום.
הבנתי שהתגובה שלי כהורה משפיעה הרבה יותר ממה שחשבתי. היום אני הרבה יותר מודעת לאיך אני עונה לילדים.
סדנה מאוד רלוונטית להורים עובדים. החיבור בין הבית לעבודה היה מאוד מדויק.
סדנת ׳דיל-מה?׳ עברה אצלנו עם 18 מנהלי אגפים. מה שאני זוכר במיוחד זה שלא היה משעמם לרגע — וזה דבר נדיר בסדנת מנהלים. חזרנו לעבודה עם דילמות ופתרונות, לא רק רשמים.
התחלנו את הסדנה בחשד — ׳עוד הכשרת הטרדות׳. סיימנו עם מסמך עשה ואל-תעשה ברור שצוות הקבלה שלנו משתמש בו עד היום. שרית מצליחה להגיד דברים בלי לשפוט.
הגעתי לסדנת ׳הסטיקרים שלי׳ בעיקר מתוך סקרנות. יצאתי עם הבנה ברורה איזה סטיקר אני נושא 15 שנה ואיזה אני בוחר להוריד. שינוי שאני מרגיש כל יום בעבודה.
הזמנו את שרית להעביר את הסדנה לצוות ההנהלה שלנו. מה שהיה ייחודי בה זה שלא יצאנו עם רשימת "אסור" ו"מותר" — אלא עם שאלות טובות יותר לשאול את עצמנו כשמצב לא ברור. בדיוק זה מה שמנהל זקוק לו ביום-יום.
סדנת "ניהול מגוון" שינתה לי את הדרך לנהל פגישות צוות מאז. הבנתי כמה הטיות אוטומטיות הייתי מביא לקבלת ההחלטות בלי לשים לב. שרית מעבירה את החומר בצורה שלא מאשימה אבל גם לא משאירה ספק שיש מה לעבוד עליו.
מה שאהבתי בסדנה זה שזו לא הייתה סדנת DEI קלאסית. שרית מדברת על דילמות אמיתיות שמנהלים פוגשים — איך לתת פידבק לעובדת שמרגישה ש"בוחנים אותה" יותר, איך לנהל ויכוח בצוות שונה תרבותית, איך לעצור החלטה שנראית הוגנת אבל פוגעת. יצאנו עם דברים שאפשר לעשות בפועל.
הצוות שלי יצא מהסדנה עם שיחה פתוחה שלא היינו מקיימים בלעדיה. שרית מצליחה לפתוח דלת לדבר על דברים שמרגישים רגישים בלי לייצר אווירה של פוליטיקלי קורקט. זה נדיר, וזה עובד.
מה הסדנהמשאירה אחריה.
הסדנה מאפשרת לארגון לומר ביושר — כאן בטוח. וזה לא רק תחושה, זה גם מספרים: פחות תלונות, פחות סיכון משפטי, יותר אמון.
הפחתת סיכון משפטי
הקטנת חשיפה לתלונות, תביעות וביקורת ציבורית בתחום הטרדות מיניות.
ביטחון לעובדים
עובדים שיודעים מה אומרים ומה לא, ולכן פועלים בביטחון — בלי החשש המתמיד של ׳אולי טעיתי׳.
ביטחון ללקוחות
מקבלי שירות שמרגישים שהם בידיים מקצועיות — וחוזרים לפנות לארגון.
שפה מקצועית ברורה
אחידות בין עובדים — לא כל אחד והפרשנות שלו, אלא קוד התנהגות מובן.
פחות מבוכה ותלונות
מבוכה מייצרת שתיקה. שפה ברורה מייצרת זרימה — ואיכות שירות גבוהה יותר.
אמון
תושבים, לקוחות ועובדים שיודעים שהארגון לוקח את זה ברצינות. אמון הוא מה שמייצר חזרה.
איך מעביריםאת הסדנה.
2–3 שעות, ניתן להאריך לחצי יום מלא לעומק נרחב יותר.
פרונטלי או מקוון — שניהם מבוססי סימולציה ודיון פתוח.
לעובדים, למנהלים, או מעורב. בכל גרסה — דגשים שונים.
ידע מקצועי + דוגמאות מהשטח + סימולציות + מסמך עשה ואל-תעשה ליציאה.
